ארבעה צעירים, חברים קרובים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, יצאו לנסיעה משותפת ברכב פרטי. במהלך הדרך איבד הנהג שליטה על הרכב, שהתנגש במעקה בטיחות והתהפך מספר פעמים. עוצמת התאונה הייתה קטלנית, וכל ארבעת הנוסעים נהרגו בזירה.
לאחר האסון התברר כי הרכב שבו נסעו לא היה מבוטח בביטוח חובה, נתון שהפך את בירור הזכאות לפיצויים למורכב במיוחד.
מחלוקת משפטית סביב נסיבות התאונה
בני המשפחות פנו למצות את זכויותיהם באמצעות תביעה נגד קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. במסגרת ההליך התעוררו שתי שאלות מרכזיות: מי נהג ברכב בזמן התאונה, והאם יתר הנוסעים היו מודעים לכך שהרכב אינו מבוטח.
בשל הקושי לקבוע מי היה הנהג, ובשל המחלוקת סביב ידיעת הנוסעים על היעדר הביטוח, נדחתה תחילה התביעה בבית משפט השלום.
הערעור שהוביל לשינוי התוצאה
על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. לאחר בחינה מחודשת של הראיות קבע בית המשפט מי היה הנהג, והשתכנע כי יתר הנוסעים לא ידעו, ואף לא הייתה להם סיבה לדעת, שהרכב נסע ללא ביטוח חובה.
בעקבות ההכרעה התקבלה התביעה, וקרנית חויבה לשלם להורי אחד המנוחים פיצוי העולה על מיליון ₪. פסק הדין ממחיש כי גם במקרים מורכבים במיוחד, ייתכן שקיימת זכאות לפיצוי למרות נסיבות שנראות במבט ראשון כחוסמות כל אפשרות לקבלת פיצויים.
